מאיה גז
ויהי חדר
חדר הילדים הוא המקום בו מבלה כל אדם את מהלך ילדותו. מעצבת הפנים זיוה בר מוציאה עתה לאור ספר ראשון מסוגו "החדר שלי", בו היא מציעה דווקא לילדים לעצב את המתחם בו הם מעבירים את שנות ילדותם
זיוה בר. צילום: אלה פאוסט
הספר בא בטוב ונועד לעשות טוב
כך נולד ספרה הראשון של בר, ספר הילדים "החדר שלי" (הוצאת סער). נוסף ללימודי עיצוב פנים ואוצרוּת מטעם הטכניון, היא גם בוגרת תואר ראשון בספרות עברית וחינוך מיוחד מאוניברסיטת תל אביב. לכן הכתיבה לילדים הרגישה טבעית מבחינתה. בר הפכה לחלוצה שמשלבת את ידיעותיה בתחומי עיצוב הפנים והחינוך.
מה הביא אותך לכתוב את ספר העיצוב הראשון לילדות ולילדים?
"הרגשתי שאני חייבת לכתוב משהו, שמשהו מתבשל בי ושמתי לב שאין ספר עיצוב לילדים. שאלתי את עצמי למה זה כך, כי אני יודעת עד כמה מדובר בנושא חשוב".
הספר נטול מגדר.
"בחרתי לכתוב ספר ללא מגדר כי זה לא ספר לבנים ולא ספר לבנות, זה ספר לכולם. הספר בא בטוב ונועד לעשות טוב. נהניתי מאד מכתיבתו, לא נאבקתי במילים, אבל כן הקפדתי על חוסר המגדריות. תחילה כתבתי ראשי פרקים שהיו חשובים בעיני והתאימו לילדים. שאפתי לכך שכל אחד יוכל להתמודד עם מה שטוב עבורו. הספר מיועד לילדים מגיל שלוש ומעלה, גם לילדים גדולים וחובבי עיצוב בכלל. הוא פותח פתח למחשבה, ליצירתיות, ומאפשר לקוראים לשים לב למקום בו הם חיים. הספר לא אומר: 'כך צריך', אלא 'רק שימו לב', ומאפשר לכל אחד למצוא את מה שמתאים לו".
אדם מעביר את שנות חייו הראשונות בחדר ילדותו אותו עיצבו עבורו הוריו. מעצבת הפנים זיוה בר (www.zivabar.co.il) בעלת ניסיון של שלושים שנים בתחום, מאמינה שהאפשרות לתת לילדים לעצב את חדרם, תוכל להעניק להם הרבה מעבר לחוש אסתטי מפותח.
"חדר הילדים הוא הרבה מעבר לארבעה קירות. זה מקום בו הילד גדל, מתפתח, משחק, לומד, מארח חברים ונמצא כשהוא מפחד או זקוק להיטען בכוח. זה המרחב האינטימי שלו. נוהגים לייחס לצ'רצ'יל את האמירה הידועה שקודם אנו מעצבים את ביתנו ואחר כך הבית שלנו מעצב אותנו. אני מאמינה במקום, בחיבור למקום. בית אמור להיות מקום מחבק, מאפשר, שמטעין אותנו אנרגטית ליום המחרת. זה חשוב פי כמה וכמה לילדים שמתחילים את חייהם".
מדוע?
"משום שבעיצוב נולד מגדר, נעשה סדר בראש, ובהכרח לומדים לסדר את החיים. לעיצוב יש כוח לסדר את העולם שלנו ולהשפיע עליו. עיצוב יפתח אצל הילד יצירתיות, אחריות, עצמאות, סקרנות, מודעות אישית וכמובן ילמד את הילד את היתרונות שטמונים בחיים בחדר מסודר. יש לנו הרבה מאבקים מחוץ לבית, מחוץ לחדר, ואנחנו לא יכולים לחיות עם מאבקים מבפנים, בתוך הבית. בלגן בבית משפיע עלינו. העין רואה והמוח מבין. היה לי חשוב להעביר את זה לילדים".
הכלבלב פּוּפי
במסגרת הספר בר מפנה זרקור לכל אחת מהפינות השונות שבחדר ועוברת מהחלון, למיטה, אל שולחן המחשב, השטיח, לוח ההשראה, מערכת השעות, התאורה והצבעים. כל אזור מקבל את מקום הכבוד שלו. "ברגע שמערבים ילדים ונותנים להם אחריות, יהיה להם יותר אכפת והם יהיו חלק מהדבר, בעיקר בכל הקשור לסדר", מסבירה בר. "ילדים מקבלים השראה מהספר. כל אחד יכול לאתר ולפתח את הסגנון האישי שלו. אדם שסביבתו האסתטית חשובה לו חייב להיות אמפטי לסביבה ולפתח רגש לסביבה. הוא לא יכול להיות מנוכר".
את הקורא הצעיר מלווה לאורך הספר הכלבלב פּוּפי, שהוא הכלבלב הפרטי שהיה לבר. "פּוּפי הלך לעולמו לפני חצי שנה. אני יודעת שמאיירים אוהבים להמציא דמות שתהיה מזוהה איתם, אבל האדריכל נתנאל כהן, שאייר נפלא את עולם עיצוב הפנים על פרטיו האדריכליים המדויקים, הפך את פּוּפי שלי לכוכב הראשי של הספר. תהליך האיור היה מאד מרגש עבורי. כל סקיצה חדשה שקיבלתי הייתה תוספת אמנותית נהדרת למילים ואזכור מרגש לפּוּפי".
איך התבצעה עבודת האיור?
"לא התערבתי בתהליך האיור, כי איור בעיני זו אומנות. אם היו נקודות מחשבה ספציפיות, התלבטנו ביחד. עצם העובדה שנתנאל גבר ואני אישה הפך את הפרויקט לקל וזורם מבחינה מגדרית. אלה היו שתי נקודות מבט חשובות מבחינתי, ופופי כמובן אינו מגדרי. הקפדנו שהגוונים והצבעים יהיו תואמים מגדרית. זה לא סיפור גדול, זאת רק השתדלות ואני חושבת שהיום זה מאוד חשוב לילדים".