תפורה עליך
עם תואר שני בכלכלה ואחרי שנים ארוכות של קריירה מצליחה בשוק ההון החליטה שיר אופיר להגשים את החלום שלה ולהלביש נשים כמו שהן באמת היו רוצות להתלבש
צילום: רותם ברק / סטיילינג: פיני זומר / לוקיישן: קאי ריזורט
עולם האופנה עבר מהפכה בעשורים האחרונים, אם בעבר אשה רצתה לקנות לעצמה בגד חדש, היא הייתה הולכת לתופרת שהייתה מעצבת לה בדיוק את השמלה הנחשקת, הן היו בוחרות יחד את הבד והצבע המתאימים ובסוף הייתה מקבלת מוצר מדויק ומושלם. בשלב הבא כבר התחילו להיכנס חנויות הבוטיק ורשתות אופנה גדולות וכמובן קניונים להמונים והיום כבר אפשר לקנות כמעט הכל באונליין, אנחנו קונים הרבה יותר, אבל מקבלים הרבה פחות.
איבדנו לגמרי את האישי, לפעמים יש תחושה שהכל אותו דבר והטרנדים שמשתקפים מחלונות הראווה לא תמיד מתאימים לנו אז התרגלנו להתפשר. אבל יש שלב בחיים שאנחנו כבר יודעות מה מתאים לנו יותר והתעייפנו מלהעמיס את הארון בעוד פריטים בינוניים שבמבצע. אין אישה שלא היתה רוצה שיתפרו לה מלתחה שלמה או לפחות כמה פריטים מנצחים וכמובן גם שמלת ערב, כי יש לה אירוע חשוב שהיא חייבת להיראות ולהרגיש בו ״מיליון דולר".
בקיצור את כנראה זקוקה לביקור אצל מעצבת אופנת העילית שיר אופיר, המתמחה בעיצוב ותפירה בהתאמה אישית. "לא נכנסתי לתחום האופנה כדי לייצר קו ספציפי כלשהו", אומרת אופיר, שבעבר הייתה בכירה בבנק הפועלים והיום מלבישה בין השאר סלבריטאיות "בוערות" כמו נועה קירל ודר זוזובסקי. "רציתי להלביש נשים, שזה משהו שאני מאוד טובה וחזקה בו. יש לי יכולת לקרוא אישה ולדעת מה נכון לה, לגוף שלה ולאישיות שלה - במיוחד כשלא מדובר בדוגמניות אלא בנשים אמיתיות".
באופן ספציפי
אין לה, מה שנקרא, סגנון מוגדר, אבל האלגנטיות האירופאית זורמת בדמה ומשם אל עיצוביה הקלאסיים-מודרניים. "הסגנון שלי הוא מאוד אירופאי, כשהדגש הוא על נשיות ועל בדים הכי איכותיים שיש", היא מסבירה. "אני מביאה מחו"ל הרבה בדים, נוסעת לתצוגות אופנה גדולות באירופה, מקבלת השראה מהדברים שקורים שם ומתרגמת את זה לעיצובים שמשלבים בין צבעים וסגנונות שונים. הקו שמנחה אותי הוא שהלוק יהיה כמה שיותר מדויק ללקוחה, אני לא חושבת שאישה צריכה להתאים את עצמה לבגד”. התרגלנו להתאים את עצמנו למה שמציעים לנו, בחנות אצלי בסטודיו הלקוחה מגיעה והבגד מותאם לה, זה שינוי תפיסה.
זה לתת לעצמך מקום לאופנה עילית שהיא שילוב של בדים משובחים, גזרות מדוייקות ותפירה ברמה גבוהה, אבל קוטור זה גם תפירה אישית ואני מקפידה בעבודה שלי על כל פרט ופרט.
למה, בעצם?
"חשוב לי להתייחס לאישה באופן אישי. לראות אותה, להקשיב לה ולעצב לה משהו שנכון ספציפית למי שהיא ולצרכים שלה או של האירוע הרלוונטי. לכן, אין לי קולקציה מסוימת עם קו אחד. הלקוחה לא צריכה להתאים את עצמה לראש שלי או לטרנד החם בשוק. זו לא חנות. זה בית אופנה שמיועד להעצים נשים כפי שהן. יש אצלי את החוויה של בחירת בד וצבע, אני מקפידה להתאים את הגיזרה הנכונה לכל אשה באופן מדוייק".
הכל מתחיל בבד
קהל היעד של אופיר כולל גם לא מעט אמהות של חתנים וכלות, שהובילו את יקיריהם לחופה בבגדים שעוצבו על ידי בחום, באהבה ובהתאמה מדויקת. "חתונה של הבן או הבת זה המקום הקלאסי לתפירה אישית", היא אומרת. "הרבה פעמים אנחנו, האמהות, מתפשרות על עצמנו לטובת הילדים ולא מרשים לעצמנו להתפנק, אבל במקרה הזה אני חושבת שבהחלט מותר. מגיע לנו להיות מי שאנחנו, בגרסה הטובה ביותר שלנו. התפירה האישית משנה לחלוטין את איך שהבגד יושב על הגוף - וזה עושה הבדל עצום. זו מתנה נהדרת שאנחנו יכולות לתת לעצמנו".
בכל זאת, יש עולם בחוץ, יש טרנדים, יש מגמות.
"אני שואבת השראה ממה שקורה ומהלך הרוח בעולם האופנה, אבל במקום להתאים לאישה משהו קיים, אני לוקחת את ההשראה הזאת ובעזרתה מתאימה לה משהו שאין לאף אחת ויושב עליה בול. זה נראה אחרת גם כשהבד טוב ואיכותי. בתוצאה הסופית, מקבלים משהו שהוא הוט-קוטור לגמרי. הכל נתפר בעבודת יד, עד הפרט האחרון, ולכל דבר יש אמא שדואגת, אם צריך לתקן משהו. בסופו של דבר, מה שמקבלים זה פריט מנצח, פריט שתמיד מחמם את הלב לפגוש בארון".
לתפישתה של אופיר, "בגדים הם גם רגשות, זיכרונות ותשוקות". "נשים מאוד ביקורתיות כלפי עצמן", היא אומרת. "הן מודדות ומשוות ומנסות להתאים את עצמן למודל כלשהו בהכל: מודל אמא, מודל זוגיות, מודל יופי, מודל אשת העסקים. זה מטורף. אלה מודלים מבוססי אינסטגרם ופוטושופ שמוצגת בהם שלמות שאין בינה לבין המציאות כל קשר. זה יוצר תסכול וריחוק שלנו מעצמנו. אני אומרת ככה: במקום לנסות להיכנס לג'ינס מגיל 22 ממליצה לקנות ג'ינס ״חבר״ במידה ובגיזרה הנכונה.
לאיזה סוג של נשים הבגדים שלך הכי מתאימים?
"אני מלבישה כמעט את כל סוגי הנשים במגוון סגנונות: שמלות צמודות עם מחשופים נדיבים לצד שמלות צנועות למגזר החרדי. בכלל, ה"דוסשיק" היסטרי בשנים האחרונות.
קייט מידלטון הכניסה את זה למיינסטרים ואני מאוד מתחברת לז'אנר". אז, אם בא לך להיות דוכסית לערב אחד, כדאי שתקפצי לשיר אופיר.
יושב טוב לנצח
אופיר צופה בחברותיה ומזהה בהן כמיהה לצורת לבוש אחרת. אחרי שנים של שיעבוד לתרבות האופנה המהירה שגרמו לנו רשתות הענק, הן מבינות שעדיף להשקיע בכמות מוגבלת של פריטים איכותיים מאשר בהמון בגדים שאולי נראים טוב בחנות, אבל מתכווצים אחרי שתי כביסות והופכים לבלתי שמישים.
"גם לעבודה, נשים היום לא רוצות להסתפק בג'ינס ומשהו.
ג'ינס הוא פריט לבוש ששמים אותו כשלא בא לחשוב, אבל אין לו אמירה, אי לו אישיות. הבגד לא עושה את האדם, אבל הוא כן מאפשר לו לבטא את עצמו כמו שהוא רוצה. הרבה פעמים אנחנו מתלבשים ליד, לא בדיוק, וזה מאוד מורגש. נשות עסקים, עורכות דין ואפילו מעצבות אומרות לי 'כשאני נכנסת למקום כלשהו ואני לבושה בבגדים שלך, אני מרגישה אחרת".
מה הסיבה לכך?
"תפירה אישית. זה משהו שהיה שמור פעם למשפחות אצולה. אישה לא הייתה הולכת פעם לקניון כדי לקנות בגד. היא הייתה הולכת לתופרת, היא הייתה נותנת כבוד לאיך שהיא מתלבשת והבגד היה מכבד אותה. היה כיף להתלבש. היום פשוט לא כיף לנשים להתלבש, אז הן זורקות על עצמן משהו אוברסייז ומתפשרות. הן קונות הרבה בגדים, אבל זה אף פעם לא מספיק.
איך זה עובד אצלך?
"קובעים איתי פגישה בסטודיו יחד עם הלקוחה בונים עיצוב בוחרים צבע בד וכמובן מידות אישיות. אחר כך היא מגיעה למדידה אחת וכמובן לוקחת את הבגד. העניין הוא תשומת הלב שהיא מקבלת והירידה לפרטים, גם כשקונים אופנה עילית.
אישה שמגיעה לגיל ולמקום מסוים בחיים כבר מבינה את ההבדל בין בינוני לטוב - ואלה בדיוק הנשים שמגיעות אליי. נכון שזה עולה יותר, אבל אני חושבת שזה שווה כל שקל כי זה נצחי. זה ברמה שאפשר להוריש את זה. זה יושב טוב לנצח. אף תפר לא זז".